אז לפני שאספר על המסע המיוחד שהיה לנו בירדן כמה מילות הקדמה על ירדן.
ירדן היא מדינה שיש לנו שלום אמיתי איתה ,מדינה של מכניסי אורחים, אנשים נחמדים, שמתפרנסים מתירות. דרום ירדן האזור שאנו מטיילים בו נישלט על ידי הבדואיים האשמים, שהם מהעדה של המלך אוהבים ותומכים במלך. לכן יש הרגשה בטיול של רוגע שלווה וביטחון.במהלך הטיול אף לרגע אחד לא הרגשנו איום או מבטים מוזרים, אלה להפך, הרגשנו שמחה וקבלה.
ועכשיו לטיול, את היום הראשון התחלנו בוואדי רם המדהים, דיונות ציוריות, סלעים מעולם האגדות, וגם הפתעה, נפגשנו עם קבוצת צרפתים שעושים מסע מכוניות עתיקות בירדן, זו בהחלט חוויה יוצאת דופן במדבר.
ביום השני ירדנו בערבה לעבר הדיונות המיוחדות שיש שם. מגרש משחקים, לונה פארק אמיתי.
לאחר 4 שעות של משחק נסענו לוואדי חסה הזורם. שם פתחנו את המנגל, אין מקום יותר יפה מזה לעשות על האש, הבשר של שרון היה משובח, ולאחר חיסול של 3 ק"ג בשר יצאנו חזרה לכביש בזמן שכולם עוד לא שבו מהדיונות.
לאחר מכן החלטנו שנכנסים לשטח שוב, שטח שבו יש דיונות בתוליות שאף אחד לא נוסע שם, במקביל לכביש הערבה והתחושה ממש כמו "פאריז דקאר", מהירות גבוה, שטח אינסופי של דיונות מתחלף לטרשים, נחלים, והסוף סלעים, שם התחילה ההרפתקה של היום.
אני הולך לפני הרכב הראשון, מנסה למצוא דרך, אנחנו מאוד קרובים לכביש אבל הוא לא מגיע. הסלעים לפתע מתחלפים שוב לדיונות ואז הטרופר שוקע. שרון מנסה לחלץ ושוקע גם.
מפרקים את הרצועה ושרון מצליח לצאת. רותמים את הרצועה לרינגלר וגם הוא שוקע במשיכה. איציק כבר מכין את הרכב ללינת שטח, איך נצא? הוא שואל.
אני לוקח את הרינגלר, נוסע לאחור, עולה על הדיונה, קושר את הטרופר, משיכה חזקה, הכל מסתדר והטרופר בחוץ! לאחר 10 דקות כולנו יצאנו לכביש. סוף טוב, נישן בבית מלון היום, אני אומר.את היום השלישי התחלנו רגוע, חזרנו לוואדי רם היפה, לצדו הצפוני "ארץ הקשתות והדיונות". לפנינו משימה לסגור חשבון עם הדיונה הגדולה שאיציק לא עלה בטיול הקודם, אך עד שהגענו היו עוד כמה הרפתקאות בדרך. סלעים שטיפסנו עליהם, מעברים צרים,ודיונות. טוב, אל דאגה, גם לדיונה הגדולה הגענו, שם איציק סגר את חשבונו, ומה שטוב שאף אחד לא פתח חשבון חדש, כולם עלו. בחיוך רחב סימנו מסע מוצלח זה. אז להתראות בטיולים הבאים לירדן נעם בנדל.
