ביום חמישי בערב התקבצנו בשדה התעופה לוד לרגל המסע לרומניה, לאחר טיסה קלה נחתנו בבוקרסט יצאנו לרחבה ופנינו קרנו מאושר, חמישה רכבים מוגבהים ומשופרים וצמיגי שטח עומדים בחניה. יצאנו מהשדה כמובן לבית קפה הראשון ,קפה רומני (לא משהו) והמשכנו למלון שממוקם מעט מחוץ לעיר.בבוקר פתחנו את חלון החדר והתגלה לנו נוף ירוק ובריכה בחצר, ממש יפה . בטיול הזה החלטתי לעשות כמה צירים שעוד אף אחד לא נסע בהם, אז אחד מהם זה ביום הראשון.ציר הררי שמטפס עד לגובה 2800 מטר ברור שבזמן הזה בשנה הסיכוי לחצות אותו קטן, אבל בכל זאת החלטנו לנסות. תחילת הטיפוס יפה קצת מעברי בוץ, החלקות קלות, אבל הכל עובר יפה ואז הגענו לשני מעלות ברצף אני עליתי די בקלות ואחרי הטויוטה נתקעת באמצע ואז מתחילה חגיגה של בוץ שלבסוף הטויוטה למעלה. שלישי הנטר בא יפה אך ניתקע בבוץ ניכנס לשיפוע צד מסוכן , הוחלט לנסות למשוך אותו למעלה אך לשווא, הבוץ היה חלק מאוד אז חילצנו לאחור בזמן שסיימנו וחלק הקיפו את המעלה פגשנו שני רומנים נחמדים שאמרו לנו שאין לנו מה להמשיך יש למעלה מטר וחצי שלג ואין לנו סיכוי לעבור אז מכיוון שכבר התחיל להיות מאוחר קיבלתי החלטה להסתובב (אך החשבון עם המעלה נשאר פתוח עד אחרי השלגים באזור). הסיבוב חזרה לקח זמן והגענו מאוחר למלון אבל עם מצב רוח מרומם.
